ישנה חשיבות רבה לאבחן כל סוג של כאב מיני עמו האישה מתמודדת – כולל כמובן כאבים בנרתיק בקיום יחסים.
נשים רבות סובלות מבעיות כאב נלוות לווגיניזמוס או ראשיות לה. זיהוי בעיות אלו הינה קריטית לשם מתן מענה טיפולי הולם אשר רואה את התמונה הרחבה ולא רק חלקים ממנה. שכן במידה וקיימות בעיות נוספות הנלוות לוגיניזמוס או שמא הוגיניזמוס נילווה אליהן, טיפול אשר לא ייקח זאת בחשבון לא יהיה יעיל. לכן, יש חשיבות גבוהה ביותר לתהליך האבחון.
נשים רבות, מרגישות נבוכות לשתף ולספר לרופא שלהן על בעיות מיניות איתן הן מתמודדות. מבוכה זו היא טבעית והגיונית וזאת משום ששיח על מיניות פעמים רבות הינו שיח שבחברה שלנו נחשב ללא לגיטימי (בצער רב) . חשוב שנשים אשר מתמודדות עם קשיים מסוג זה יזכירו לעצמן שרק חשיפת הסימפטומים והקשיים מול איש מקצוע, תוביל לריפוי ושמירה על הבריאות שלהן. חשוב להתייחס לכאב מיני בדיוק כפי שמתייחסים לכל בעיית כאב אחרת. הרי במידה ותשברי חלילה את רגלך, תיפני לרופא לקבלת טיפול באופן מידי.
מפה זריזה לאבחון :
מאפיינים חזקים לאיתור ואבחון וגיניזמוס כוללים:
1 קושי בקיום יחסי מין הכוללים חדירה או אי יכולת לקיים חדירה בכלל- היצרות וכיווץ הנרתיק הגורמים לכאב בעת חדירה או לחוסר יכולת לאפשר חדירה בכלל
2. כאבים חוזרים ונישנים כתוצאה מהתמודדות עם בעיות אגן רפואיות כגון: ניתוחים, דלקות, זיהומים וזאת גם לאחר שטופלה הבעיה הרפואית
3. כאבים חוזרים ונישנים בעת נסיון לחדירה לאחר לידת תינוק- מדובר במצב בו עבר זמן מאז הלידה וכי במידה והייתה הסתבכות סביבה, הא טופלה. במקרה זה החשד הוא לוגיניזמוס משני
4. כאב הולך וחוזר והתכווצויות שרירי הנרתיק ללא גורם פיזי ידוע- לעיתים הוגניזמוס מופיע רק בעת נסיונות לקיום יחסי מין ולא במצבי חדירה אחרים. אז הרופאים לא מצליחים לאתר בעיה, לפחות לא פיזית, אשר גורמת לוגיניזמוס
5. המנעות וירידה ברצון לקיים יחסי מין- בשל העובדה שיחסי המין נחווים כלא נעימים ואפילו כואבים ובשל ניסיונות חוזרים ונישנים לקיימם ללא כאב ללא הצלחה.
בעת ביצוע תהליך האבחון ועל מנת להגיע לאבחון המדויק ביותר- חשוב להתייחס להסטוריה הרפואית של המטופלת, להסטוריה האישית – חוויות מיניות מהעבר, משפחת המוצא, לתיאור הסימפטומים על ידה ולבדיקה גניקולוגית מקיפה הכוללת שלילת מחלות נוספות לוגיניזמוס (בדיקת אגן).
אז למי פונים לשם אבחון וטיפול?
חלק מרכזי ובלתי נפרד מהטיפול שהקלניקה שלנו מספקת הינו תהליך האבחון אשר מתבצע ע״י מטפלת מינית (עובדת סוציאלית קלינית) וע״י רופא.
גורמים נוספים המסייעים בתהליך האבחון יכולים לכלול:
רופאי נשים- גניקולוגים- לא כל גניקולוג מחזיק בהתמחות ובידע בזיהוי וגיניזמוס באופן ספציפי, אך כל גניקולוג מחזיק בידע רפואי בתחום אשר מאפשר לו לשלול בעיות אגן אחרות ובכך לסייע בתהליך האבחון
פיזיותרפיסטים- ישנם לא מעט פיזיותרפיסטים אשר מתמחים בהפרעות ברצפת האגן . פיזיותרפיסטים יכולים גם לסייע בתהליך האבחון וגם לתת כלים ותרגילים המסייעים ומקלים על ההתמודדות עם בעיה.
מטפלים מיניים- פסיכולוגים, עובדים סוציאליים בעלי התמחות בטיפול מיני . עדיף לפנות למטפלים מיניים בעלי ניסיון ורקע בטיפול בוגיניזמוס.
האתגר באבחון וגיניזמוס:
סימפטומים הכוללים צריבה, התכווצות וקושי או כאבים בזמן חדירה, אינם תמיד מתגלים במהלך בדיקת האגן. אצל חלק מהנשים, הסימפטומים הללו מופיעים רק במהלך ניסיונות לקיום יחסי מין . בשל כך, כאשר מנסים לאבחן וגיניזמוס, יש להתייחס לאופן בו מתארת הלקוחה את הקשיים והתחושות שלה בזמן קיום יחסי מין . פעמים רבות, התיאור יכול להיות כללי ועמום מידי ובמקביל לקושי לזהות את הסימפטומים במהלך הבדיקה, אנשי מקצוע עלולים לספק פתרונות שאינם יעילים כגון להשתמש יותר בחומרי סיכה, לנסות להירגע, לשתות קצת יין לפני כדי להשתחרר.
בשל התכווצות השרירים בנרתיק, נשים רבות הסובלות מוגיניזמוס מתקשות לעבור בדיקת אגן אצל רופא/ת נשים וזאת בשל כאבים עזים שחוות בזמן החדרת המפשק. חשוב מאוד שהלקוחה תרגיש בנוח להגיד לרופא במידה והיא חשה שאינה מסוגלת להשלים את הבדיקה. במצב כזה הרופא ינסה להתאים את הבדיקה באמצעות בחירת תנוחות שכיבה מסוימות, גודל המפשק וליווי של אחות על מנת לנסות ולסייע ללקוחה. רופא אשר מכיר ומטפל בוגיניזמוס יידע לנסות ולאפשר סביבה טובה יותר לבדיקה.
כאשר קיים כיווץ קבוע של שרירי הנרתיק, הדבר יכול להראות לגניקולוג בעת הבדיקה כגודל אבנורמלי של הווגינה ולחשוב בטעות כי הבעיה נובעת מכך שהווגינה קטנה מידי. חשיבה מוטעית זו במקביל לתלונותיה של הלקוחה על כך שמתקשה לקיים יחסי מין כוללים חדירה וחווה כאב או חוסר יכולת לחדירה, עלולה להוביל את הרופא/ה להפנות את המטופלת לניתוח להגדלת פתח הנרתיק. כאשר המציאות היא , שמבנה הוגינה של נשים הסובלות מוגיניזמוס אינו שונה ממבנה רגיל ותקין.
הלחץ שעלולים להפעיל הרופאים על השלמת הבדיקה עלולה לגרום לטראומה והחמרת המצב
מה זה בדיקת אגן (Pelvic Exam)?
בדיקת אגן טיפוסית, כוללת 2 חלקים:
בדיקה מקיפה של כל האזור הווגינלי
בדיקה פנימית באמצעות ספקולום (מפשק) ווגינלי או אצבע.
הבדיקה מתבצעת כאשר האישה שוכבת על הגב על מיטת טיפולים, כאשר הברכיים מפושקות ורחוקות זו מזו. האזור מכוסה על ידי סדין או נייר וזאת על מנת שתרגיש נוח יתר.
הבדיקה החיצונית- בדיקה ויזואלית חיצונית של האזור הגניטלי הכולל את אזור דרכי השתן התחתונות, שפתיים, דגדגן, כיווץ שרירים ופתיחה ווגינלית. בדיקה האם קיימת אדמומיות, גירוי. הבדיקה מתרחשת סביב האזורים הווגינליים ללא כל סוג של חדירה על מנת לבחון האם יש אזורים רגישים או כאב
הבדיקה הפנימית- כאשר יש חשד לוגיניזמוס, הבדיקה תתחיל בדרך כלל על ידי החדרה של אצבע או שתיים מסוככות לפתח הנרתיק וזאת על מנת לזהות האם יש התנגדות , התכווצות, רגישות או אבנורמליות סביב הקירות הווגינליים. בהתאם לתגובה , תתקבל החלטה האם ניתן להשתמש במפשק שמטרתו להפריד את קירות הווגינה על מנת שניתן יהיה לבחון בנפרד את צוואר הרחם. על מנת להפחית את תחושת אי הנוחות, מרבית הרופאים יסככו ואף יחממו את המפשק לפני החדרתו. ייתכן ויורגש מעט לחץ סביב הפתיחה שלו. באמצעות המפשק ניתן יהיה להכניס מברשת קטנה או מרית קטנה לאיסוף תאים מרירית צוואר הרחם. בדיקה זו יכולה להעיד על תאים אבנורמליים . התאים שנאספו נשלחים למעבדה. במידה ומתאפשר, לאחר מכן יחדיר הרופא שתי אצבעות וילחץ על אזור הרחם וזאת על מנת לנסות ולזהות האם יש חלילה גידולים או זיהומים.
במידה ולא ניתן להשלים בדיקה זו, הרופא יתייחס לחוסר יכולת זו כחלק מהתסמינים לאבחון הבעיה. תוצאות בדיקת האגן במקביל לתיאורה של הלקוחה את מצבה- תאור הכאב והקשיים אותם חווה סביב חדירה ובכלל, יסייעו בשלילת מצבים רפואיים נוספים שעלולים לגרום לכאב. צריך לקחת בחשבון שיכולתה של הלקוחה להשלים את הבדיקה עד סופה אינה בהכרח מעידה על כך שאינה סובלת מוגיניזמוס. עבור נשים מסוימות, חדירה הופכת לכואבת או בלתי אפשרית רק כאשר מדובר על חדירה של איבר מין
חשוב ליזכור כי וגיניזמוס ניתן לריפוי וזאת ללא צורך בניתוחים. נשים רבות אשר מבקשות לקבל אבחנה לוגיניזמוס, מוצאות את עצמן במצב בו הרופאים אינם מצליחים לאתר בבדיקות שום בעיה והן נותרות חסרות אונים.
טיפים לקיום שיח נכון עם הרופא:
עבור נשים רבות אשר סובלות מהתכווצות והיצרות ווגינלית, בדיקה גניקולוגית יכולה להחוות כמאוד מתסכלת, קשה ואף כואבת. השימוש של הרופא בהחדרת אצבעות או במפשק , עלולה לגרום לשרירים הווגינליים להתכווץ. על מנת להקל על המטופלת במצב זה אנחנו ממליצים:
להגיע לפגישה עם בן הזוג, חברה או כל שותף המהווה עבורך גורם תמיכה
לבקש מהרופא להשתמש במפשק הקטן ביותר שיש לו
רגיעה הינה המפתח להפחתת עוצמת אי הנוחות- כדאי ללמוד לפני הבדיקה טכניקה לנשימה נכונה אשר תסייע להרפיית אזור שרירי הבטן והישבן
בזמן הבדיקה תנסי להתמקד בתמונה או חפץ שמעניין אותך, חשיבה על תוכניות הערב או בשיחה עם המלווה וזאת על מנת להשיח את הדעת מהבדיקה
תבקשי מהרופא שיסביר לך שלב שלב, מה בדיוק הוא מבצע
הרשי לעצמך במהלך הבדיקה לשאול כל שאלה ולהעלות כל תחושה של אי נוחות שאת חווה- אל תתביישי
תהיי אמיצה ותייצגי את עצמך מול הרופא. במידה ואינך מסופקת מתשובות הרופא או מהאבחון שלו, הרשי לעצמך לפנות לחוות דעת נוספת.
תסריט דוגמה לתיאור היסטורית הכאב מול הרופא
1. הציגי את הבעיה
2. תתארי את הכאב – כיצד הוא מרגיש, באיזה איזור הוא ממוקם, כמה זמן נמשך הכאב (בזמן הניסיון לחדירה, קצת לפני, אחרי), באיזה מצבים הוא מתקיים (חדירת איבר מין, טמפון, אצבע), מתי הוא התחיל
3. תדווחי על בעיות מהעבר- מחלות מין, זיהומים, בעיות בשלפוחית השתן, בעיות באגן
4. תדווחי במידה ועברת כל סוג של חוויה מינית לא טובה או חלילה התעללות מינית, תקיפה
5. תצייני מה את חושבת שהבעיה- את חושבת שמדובר בוגיניזמוס
